אבות נוטשים וילדים נטושים 

אבות נוטשים וילדים נטושים    

מאת:  דר' שרה ברסלרמן- יעוץ זוגי ומשפחתי

במיתולוגיה היוונית זאוס הינו אב נעדר. לאחר שעיבר את דנאה הוא נעלם מחייה ומחיי פרסאוס בנו, ובכך חסך מבנו את היריבות האדיפאלית. הסב אקריסיוס, לעומת זאת, ראה בפרסאוס איום על חייו וניסה להמיתו (בדומה לאביו של אדיפוס). כך מתפצלת דמות האב ל"אל" נערץ ומרוחק, מחד, וליריב רצחני- מאידך.

אובדן אב יכול להתבטא בצורות שונות, ואינו בהכרח מוות פיזי של האב במשפחה. גם היעדרות האב או אבהות לקויה- כמוהם כאובדן של דמות האב. יתר על כן, תופעת הנטישה עשויה להתפרש כקשה יותר ממוות, היות ובמקרה של מוות-  הילד יודע שההורה לא ויתר עליו, אלא מת. הוא גם יכול להתאבל עליו, והדבר לגיטימי בעיני הסביבה. במקרה של נטישה- הילד יודע שהאב קיים ובחר שלא לראותו, ולמעשה ויתר עליו. תובנה זו עלולה להביא לפגיעה קשה בדימוי העצמי שלו.

נטישת אב את ילדיו שונה בהשלכותיה בהקשר המגדרי והגילאי של הילדים: כשהנטישה מתרחשת בגיל הרך, אין עדיין זיכרונות מהקשר איתו, והנטישה נחווית כפחות אישית, ולכן פחות הרסנית, מאשר אצל ילדים שכבר הספיקו להפנים את דמות האב ואת היחסים שלהם איתו.

התפקיד ההורי שנחשב כחשוב ביותר במשפחה, היה, עד לא מכבר, התפקיד האימהי. אולם, מחקרים חדשים מצביעים על כך, שחשיבות האב בחיי ילדיו גדולה ואינה פחותה מזו של האם: האב חשוב לגידולם, לכלכלתם ולחינוכם ;האב הינו סמל לגבריות ומודל להזדהות; יש לו חלק חשוב בגיבוש הדימוי המיני של ילדיו, הוא מייצג הסמכות והסופר-אגו, ונתפס כמנהיג ומגן וגם כחבר. יותר ויותר תשומת לב ניתנת להשלכות של העדר אב, מכיוון שיותר ויותר ילדים חיים במשפחות חד הוריות, על רקע מוות ההורה, עליה בשיעור תופעת האמהות הלא נשואות ועלייה חדה בשיעור הגירושין.

השאלה הראשונה של המחקר הפסיכולוגי בנושא, הייתה אם בנים יהיו גבריים דיים אם יחונכו ללא אבות. אולם, ממצאי המחקרים הראו כי המחסור בדמות אב עלולה להשפיע גם על בנות, וכי ההשפעות של היעדר דמות אב על שני המינים הן:  קשיי הסתגלות פסיכולוגית, הישגים אקדמיים דלים, התנהגות לא חברתית, קושי ביצירת ושימור יחסים אינטימיים .

ילדים הגדלים עם הורה אחד בלבד, מתחנכים על ידי אדם שכל האחריות מוטלת עליו, ואינו מתחלק בהיבטים הקשים, כמו גם המהנים, של  גידול ילדים. אותם מחקרים מצאו, כי קיומה של דמות גברית תומכת וחמה, גם אם אין זה האב, מאפשרת לילדים לגדול באופן תקין.

אבא שלי הוא הכי בעולם

יחסי הבן עם אביו מקבלים את ביטויים המשמעותי החל מגיל חמש לערך, כאשר הדימוי המיני החל לקבל את גיבושו הסופי, והבן עובר את השלב האדיפאלי. הוא מתחיל להעריץ את אביו, ומזדהה עימו כמודל לגבריות.

העדר אב פוגע בבנים יותר מאשר בבנות, בעיקר לגבי קשיי התנהגות. הנזק הגדול ביותר נמצא בקרב בנים שאמהותיהם נתפסו על ידם כחלשות.  

תחילה נטו לחשוב, כי היעדר האב משפיע במידה רבה על רק על ההסתגלות המינית של הבן, ועל נטייה להומוסקסואליות ול"חוסר גבריות". אולם, מחקרים של העת החדשה מראים כי ילדים המתחנכים ללא אבות יפגינו גם יותר סימנים של תלותיות, קושי במצבי פרידה, תוקפנות, קשיי הסתגלות רגשית וחברתית, הישגים גרועים בלימודים או נשירה מבית הספר. קיימת סבירות גבוהה יותר שהם יתקשו ביצירת ושימור מערכות יחסים אינטימיות. החסרים הנפשיים הללו עשויים להתמתן כשיש דמות גברית חלופית בסביבתם.

הבן הנטוש מזדהה מגדרית עם אביו, אך תופס את אמו כקריטית יותר להישרדותו, ולכן בוחר ב"צד" של אמא, וסולד מאביו; הוא  מנסה לא להידמות לו, ובאותה עת חש געגוע פנימי ל"אבא שלא היה לי" - מה שעלול להפוך למשיכה לגברים אחרים.

השלכה נוספת להיעדר אב הינה שהבן עלול לפתח חרדה מלהפוך לאבא בעצמו: הגבר שחווה על בשרו אבהות לקויה- עלול לפקפק ביכולתו שלו להיות אבא ראוי, ולעיתים, הוא אכן צריך ללמוד בעצמו כיצד לתפקד כאבא.

מי הנסיכה של אבא?   

                                                      
יחסי אבות- בנות: את נושא זהותן הנשית נראה טבעי יותר לבחון דרך בחינת יחסיהן עם אמהותיהן. אך זהותן העצמית של נשים מושפעת באופן משמעותי גם מיחסיהן עם אבותיהן: האב מציג בפני בתו דגם גברי משלים ומנוגד לדגם הנשי. הוא מראה לה תפיסות נוספות, לעיתים שונות לגמרי ביחס לאהבה ומאשר את נשיותה. האב הוא הדמות הגברית הראשונה בחיי הבת, והוא גם המעצב החשוב ביותר של האופן שבו היא מתייחסת לצד הגברי שבתוכה, ובסופו של דבר לגברים. מכיוון שהוא אחר ושונה ממנה, הוא מעצב את השונות שלה ואת המיוחדות שבה. האופן שבו הוא מתייחס לנשיותה משפיע על האופי שבו היא תתפתח לאישה.

אצל הבת קיים מצב שאפשר לכנותו "רעב לאב", כמיהה לאהבה שונה, אחרת, אותה היא תנסה להשביע בקשריה עם גברים בעתיד. פרויד כינה תופעה זו כ"כפיית החזרה"- הגורמת לנו לשחזר חוויות ויחסים מהעבר. מחקרים הראו שאישה שחוותה יחסים טובים עם אביה תבחר בעל ששווה לה בערכו, בעוד מי שלא זכתה בכך, תינשא לגבר חלש ממנה, "גברי" פחות, שאינו מאיים עליה. ביטוי אחר לאובדן אב גורם לבת לאבד כבוד לסמכות, ולנסות לעשות הכל בעצמה,  כי אין היא יכולה לסמוך על איש.

"רוצה לאהוב אך איני יכול"- מדוע הם עושים זאת?

פול גוגן - הצייר, הפסל והסופר היה אב נוטש, שהביע בכל מכתביו דאגה וגעגועים לילדיו:

"אני רוצה לאהוב ואיני יכול, רוצה לא לאהוב ואיני יכול". על בחירתו זו, שילם בגינויים רבים. אשתו כתבה עליו לידיד משותף: "פול נסע כשהוא טובל באנוכיות המפלצתית והברוטאלית ביותר...העובדה שילדיו נאלצים לקבל מזונם מזרים- מותירה אותו אדיש לחלוטין. הוא נמצא במרחק עשרים אלף פרסה, אך אין זה אומר שהוא יכול להפסיק להיות אב לחמשת יצורי האנוש שהשאיר כאן".
האומנם אב נוטש הינו יצור מפלצתי ואנוכי? נראה כי יש לבחון כל מקרה לגופו: יתכן שהגבר שבחר להשאיר מאחור את ילדיו ועברו- עשה זאת מתוך אנוכיות, בריחה מאחריות או חולשת אופי. אולם, האב הנוטש יכול להיות גם גבר נורמטיבי, שנסיבות חייו וגירושיו הביאוהו לבחור בפתרון האכזרי של נטישה. ברור שלילדים, בכל גיל, קשה להבין את האב שנטש אותם, ובודאי קשה להם לסלוח למי שהפך אותם לנטושים.

הסיבות האפשריות לתופעה:

• הגבר הנוטש מתכחש למחויבותו כלפי ילדיו כעונש ונקמה בגרושתו. 
• כשהילדים הנשארים במשמורת האם- יוצרים איתה קואליציה חזקה ומתנגדים לשמירת הקשר עימו, האב מוותר לבסוף על הקשר, ונתפס בעיני עצמו כקורבן.
• רעייה חדשה וילדים חדשים שנולדו לגבר בפרק ב' של חייו תופסים את מלוא תשומת ליבו, והוא מנתק את הקשר עם ילדיו הקודמים, כאקט של התנתקות מחייו הקודמים.
• בשל אישיות בלתי בוגרת הנובעת מהפרעת אישיות. ההורה הנוטש עשוי להיות נרציסיסט, מרוכז בעצמו, בעל תקשורת המאופיינת בכעס ובפיצול רגשי,(split)   ילדותי וחסר מודעות לנזקים שהוא גורם לילדיו.
• לעיתים הנטישה מבטאת ייאוש, חוסר אונים, העדר חוסן נפשי ובריחה מהתמודדות.
• האב הנוטש סבל גם הוא מהעדר אב תומך, ועל כן חסרה לו היכולת ליצור אינטימיות ולהוות עבור הילד מודל של הורה בוגר ומספק.

בהתייחסותנו למשפחה שחוותה נטישת אב, אנו נוטים באופן טבעי להאשים את הגבר שנטש, ולהזדהות עם עלבונם וכאבם של הילדים. אולם, ניתוח המניעים לנטישה, עשוי לאזן ולו במעט שיפוטיות מוחלטת זו. אין כאן בחירה קלה של קורבן ואשם, ולעיתים נטישת האב נכפית עליו בידי הילדים ואימם. למרבה הצער, תופעת הנטישה אינה מתחילה ומסתיימת רק בדור הילדים, ועזיבת האב את המשפחה, לרוב, אינה מוחקת את הקשר הרגשי בין הנפשות הפועלות. בצמתים חשובים במעגל חייהם, צצים ועולים הכמיהות, הגעגועים, תחושות העלבון והכעס והשאלה הכואבת מכולן- למה?

       דר' שרה  ברסלרמן          יועצת זוגית ומשפחתית               www.family.co.il